שני טיפוסי הלאומיות הנפוצים וההבדלים ביניהן



 

א. לאומיות אזרחית - פוליטית

הייתה מקובלת במהלך המאה ה – 19 בעיקר בארה"ב ובצרפת.

תפיסה לאומית זאת התבססה על התלכדות האוכלוסייה סביב עקרונות דמוקרטיים מוסכמים כגון – זכויות האדם, חירות ושלטון ייצוגי (העם בוחר את נציגיו בעצמו).

האוכלוסייה העניקה משמעות ערכית לעקרונות אלו והזדהתה עמם.

לאומיות זאת התאפיינה בהיותה :

* לאומיות פתוחה – חופש ההצטרפות לאומה.

האומה קולטת לתוכה בני אומות אחרות המעוניינים להצטרף אליה ולקבל על עצמם את ערכיה.

* לאומיות פלורליסטית

הכרה בכך שהאומה מכילה בתוכה מספר קבוצות לאומיות.

* לאומיות וולונטרית (מרצון)

היחיד יכול לבחור את האומה שאליה הוא רוצה להצטרף, מתוך הזדהות עם ערכיה.

 

ב. לאומיות אתנית

הייתה מקובלת במרכז ובמזרח אירופה, למשל – בגרמניה ופולין.

לאומיות זאת שמה דגש ערכי על מרכיבים אליהם נולד האדם ללא בחירה, כגון : תרבות (שפה, דת ומנהגים), קרבת דם בתוך האוכלוסייה המקומית, מוצא משותף ומולדת היסטורית.

ללאומיות זאת היו מספר מאפיינים בולטים :

א. לאומיות הומוגנית (אחידה) – תרבות של קבוצה לאומית אחת בלבד.

ב. לאומיות סגורה

התבססה על קשרי דם בין בני קבוצה לאומית אחת ולא קיבלה אל תוכה בני קבוצות לאומיות אחרות.

לא ניתן היה לבחור להצטרף ללאום או לצאת ממנו.

ג. לאומיות אורגנית

היחיד נולד לתוך האומה ומאפייניה קיימים בו בכל מקום בו יחיה, גם מחוץ למולדתו ההיסטורית.

 


© מבחנים, 2011-2012.