סיכום השיר יפה נוף / יהודה הלוי



 

השיר יפה נוף של ר” יהודה הלוי הוא שיר קינה המיועד לבטא את כמיהתו של רבי יהודה הלוי אל ירושלים. פתיחת השיר מתאפיינת במה שקרוי תפארת הפתיחה שהיא כעין סיכום “מפואר” של המסר הכללי של השיר. הדלת של טור הפתיחה מונה כמה שמות נמלצים של העיר ירושלים, הסוגר מבטא את עמדתו הפיזית והנפשית של ר” יהודה הלוי כלפי ירושלים. טור הפתיחה של “יפה נוף” מקיים חריזה פנימית וכל שיבוצים תנ”כיים.

בשיר יפה נוף יהודה הלוי מקיים מתח בין מצבו הפיזי לבין מצבו הנפשי. בבית השני נוצר ניגוד בין הרחמים הנוצרים בליבו של המשורר כאשר הוא נזכר בתפארתה הקדומה של ירושלים ובחורבנה. בבית השלישי מפליג ר” יהודה הלוי בשיגיונות ותקוות כי נס יארע והוא ינשא “על כנפי נשרים” (רמיזה לספר שמות ולמעשה יציאת מצרים) בכדי לבכות על אדמתה של ירושלים. בבית הרביעי מודיע המשורר כי הוא, כיהודי, דורש בשלומה של ירושלים ויוצר ניגוד בין ה”צרי” שהוא שרף עץ ששימש בתור תרופה לבין נחש ועקרב. בבית החמישי מגיע השיר “יפה נוף” של רבי יהודה הלוי אל “תפארת הסיום” שלו עם סיכום עמדותיו של המשורר. לא ברור האם הכוונה היא להבטחה לפעולה שאכן בכוונתו של המשורר לקיים במציאות או שמא מדובר בפנטזיה אודות מה היה קורה אילו הוא באמת היה מגיע אל ירושלים. בכל מקרה מתבטאת עמדת יהודה הלוי בשיר יפה נוף ככמיהה לשקם ולהרים מחדש את ירושלים – פעולה אקטיבית חיצונית, לבין ההנאה מעצם המגע עם האדמה הקדושה – פעולה פסיבית פנימית.

דרכי העיצוב של יפה נוף כוללות, בנוסף אל הניגודים, תפארת הפתיחה ותפארת הסיום שהוזכרו כבר והשיבוצים המקראיים, גם אמצעים כמו חרוז מבריח (מערב, חרב, יתערב, עקרב, יערב) וכן אקרוסטיכון היוצר את חתימתו של המשורר באותיות הראשונות של כל טורי השיר.

לסיכום, יפה נוף של ר” יהודה הלוי הוא שיר העוסק בכמיהה היהודית לירושלים שמקבלת מימד אישי. הכמיהה אל ירושלים נוצרת מתוך הניגוד בין תפארתה בעבר לבין חורבנה בהווה, מה שיוצר במשורר רצון להגיע אליה לא רק בכדי להתבסם בקדושת הארץ אלא גם בכדי “לחונן ולרומם” אותה. כלומר בצד הגעגוע אל ירושלים מבטא השיר “יפה נוף” גם כאב על מר גורלה של העיר.

 


© מבחנים, 2011-2012.