סיכום על היטלר



אדולף היטלר נולד ב-1889 באוסטריה. אביו נטה להתפרצויות זעם אלימות, ולאחר שיצא לפנסיה ושהה רבות בבית, הכה אותו באופן יומיומי. הוא נפטר כשהיטלר היה בן 14.

הוא ניסה להתקבל לאקדמיה לאומנות בוינה, אך נדחה בטענה שאין לו כשרון ציור, ושהמקצוע שמאים לו הוא אדריכלות- בו לא יכול היה לעבוד, כי הוא לא סיים את לימודיו בתיכון.

הוא עבר בין מספר עבודות קטנות, אך לבסוף נותר ללא כסף, ועבר לגור ברחוב, ואחר כך בבית מחסה. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא הגרמני ושימש בתור "רץ" של יחידת, ולאחר שנתיים שהיה בקרבות נפצע ברגלו- ואושפז בברלין, ושם ראה את אדישות העם כלפי המלחמה- ותלה את האשם ביהודים. לאחר שהחלים ביקש לחזור אל חבריו בחזית הקרב ובקשתו נענתה בחיוב. הוא חזר לחזית וקיבל את "אות צלב הברזל" (אות שהוענק על גבורה). אך לבסוף גרמניה הפסידה במלחמה, והיטלר נכנס לדיכאון ומרה שחורה, והאשים בתבוסה את הפוליטיקאים הגרמניים ואת היהודים.

בקיץ 1919 הוצב היטלר, שעדיין היה חייל מגויס בצבא הגרמני במינכן בתפקיד סוכן סמוי לניפוי ההשפעה המרקסיסטית בגרמניה. במסגרת שירותו נשלח לכנס של מפלגה קטנה בשם "מפלגת הפועלים הגרמנית". הוא התהלב ממנה, למרות היותה קטנה ועלובה יחסית, הצטרף אליה, ועם שחרורו מהצבא עבר לעסוק רק בה. הוא שינה את שמה ל"מפלגת העבודה הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית" (Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei), ולבסוף הפך ליו"ר המפלגה.

1923 הוא ניסה לעשות הפיכה ("הפוטש ברתף הבירה), אך נכשל ונלקח אל הכלא, שם כתב את ספרו "מיין קאמפ" – בו מתוארת כל ראיית העולם שלו.

לאחר יצאתו מהכלא חזר למפלגה הנאצית והתקדם בה עד שב1933 מונה לראש ממשלת גרמניה.

היטלר הוביל את גרמניה למלחמת העולם השנייה, בה הייתה גם השואה, עד שלקראת סוף המלחמה- שהיה ברור כי גרמניה מפסידה- התאבד.


© מבחנים, 2011-2012.