סיכום על חיים חפר



חיים חפר, מאחרוני דור הנפילים, התגורר עם משפחתו ברעננה בשנות נעוריו, למד בבית הספר ''העממי'', הראשון במושבה, כיום בית הספר ''מגד'', היה חבר בשורות ''ההגנה'' כשאחד מתפקידיו באותן השנים, היה לאותת ממגדל המים, הנמצא כיום במתחם בית העירייה.

חפר ייצג בחייו געגוע וכמיהה לישראל הישנה והטובה ועם מותו הוא מצטרף לפנתיאון ענקי הרוח של התרבות וההווי הישראלי, מהם נפרדנו בשנים האחרונות: אהוד מנור, יוסי בנאי, נעמי שמר שושנה דמארי ויפה ירקוני. יהי זכרם ברוך.

חיים חפר (נולד ב-29 באוקטובר 1925), הוא פזמונאי ופובליציסט ישראלי. חתן פרס ישראל לזמר עברי ופרס סוקולוב לעיתונות. חיים חפר נולד בעיירה מיסלביץ שבפולין בשם חיים פיינר ליששכר ורבקה פיינר. בהיותו בן 11 עלה ארצה, התגורר עם הוריו ואחותו שרה ברעננה. בנעוריו היה חניך במחנות העולים, שם החל לפרסם את פזמוניו הראשונים, ונשלח עם חבריו לתנועה להתיישבות בקיבוץ דפנה.
חפר שירת בפלמ“ח ובין היתר השתתף בהברחתם ארצה של מעפילים בהעפלה יבשתית מסוריה ולבנון דרך גבול הצפון. הוא החל לכתוב שירים, לרוב על פי מנגינות זרות, והיה מלמד את חבריו בפלמ“ח לשיר אותם וכך הם התפרסמו. שירו הראשון, “בין גבולות“, תיאר את חוליית הברחת המעפילים שבה השתתף. עוד שירים שכתב על ההעפלה ועל אנשי הפלי“ם היו “שושנה שושנה“, המתאר ליווי של ספינת מעפילים (כנראה האונייה “שבתאי לוז'ינסקי“), “רותי“ (“לי כל גל נושא מזכרת“) ו“זמר לספינה“ (שקיעה נוגה). כל השירים הללו נכתבו ברמזים שכן הבריטים עוד שלטו בארץ. שירים נוספים שכתב באותה תקופה היו “הפינג'אן“ על פי מנגינה ארמנית, המתאר את ספלון הקפה שסבב בין היושבים ליד המדורה (“סובב לו סובב הפינג'אן“), ו“יצאנו אט“ המתאר יציאה לפעולה בפלמ“ח.

(מקור : 
www.mako.co.il/music-news/local/Article-340bd4962c9d931006.htm )


© מבחנים, 2011-2012.