סיכום על הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה



היהודים בגלות בבל:

מצבם של היהודים בגלות בבל:היהודים התקבלו ע"י הממלכה הבבלית כאזרחים הם יכלו להשתלב בכל תחומי החיים, הם יכלו לקנות קרקעות ,לקיים מסחר בין לאומי.

הם עבדו כפקידים בממשל ומצבם הכלכלי היה טוב.

התושבים היהודים חיו בקהילות סגורות וכך שמרו על הדת שלהם.

כך היהודים נמנעו מעבודות זרות ,עבודות אלילים

תוכן הצהרת כורש וסיבות למתן ההצהרה והשתפעתה:

הצהרת כורש היא הזמנה של כורש לעם היהודי אשר גלה בגלות בבל לחזור מהגלות בבל לירושלים כדי להקים את בית המקדש, ההזמנה מוצגת כצו אלהוי לכורש.בהצהרה כתוב שהחזרה לארץ ישראל היא רשות הנתונה לבחירה מי שלא רוצה לעלות לא חייב אך יכול לסייע כלכלית לעולים בבנית בית ההצרה אינה אישור להקים מדינה,היא אישור להקים את בית המקדש ולקיים אוטונמיה דתית.

סיבות למתן ההצהרה:

סיבה דתית-כורש האמין שלכל מקום שבו יושב עם שולט אל מיוחד של עם זה.

אינטרס מדיני- כורש רצה להיות בקשר טוב עם העמים ועם שכבות הכהונה בשביל שלא ימרדו בו ויהיה שקט בממלכה.

מניע אסטרטגי- כורש רצה לכבוש את מצרים והוא היה צריך עם מארץ ישראל שלא יתמוך במצרים ויתמוך בו.

תפיסת המקרא עפ"י תפיסת המקרא כורש הוא שליח ה'. העם חוטא, מלך בא ומגלה אותם מארצם. העם יושב בגלות וחוזר בתשובה ה' שולח מלך שיחזיר אותם לישראל ושיקימו את האמונה באל. נבוכדנצר הוא המעניש וכורש הוא המעניש.

האם ההצהרה אמינה:

חלק מן החוקרים טוענים שההצרה זויפה ע"י סופר יהודי שרצה שהיהודים יחזור לירושלים ויקימו את בית המקדש בניגוד לכך יש חוקרים שטוענים שכורש אישר את בניית בית המקדש החוקרים שחושבים שההצרה אינה אמינה מתבססים על כך כורש לא היה מוציא את ההצרה בעברית, אם כורש היה מוציא אותה ההצהרה הייתה בפרסית. הדגש על "ירושלים אשר ביהודה" כולם יודעים שירושלים היא ביהודה, בהצהרה כתוב "ה' ציווה עליי" כורש אינו יהודי ורק יהודי יכול להגיד שה' ציווה עליו.

ובניגוד לכך החוקרים הטוענים שההצרה אמינה מתבססים על כך: נמצאה כתובת הגליל זהה להצהרת כורש אך היא מופנת לבבלים ואומרת להם לבנות פולחן לאל שלהם. הדגש על "ירושלים אשר ביהודה" כורש מאמין באלילים ומאמין שלכל מקום יש אל, המסמך נכתב ע"י סופר החצר של כורש ולכן הוא בעברית.

גלי העלייה הראשונים:

בעקבות הצהרת כורש עלו כ50 אלף עולים בגלות בבל בגלי עליה שונים, והם חיו חלק קטן מהגולים בין העולים עלו מדינים דתיים שהיו בעברם עובדי בית המקדש או נצר לכהנים.בראשם עמד יהושע בן יהוצדק נצר לכהן גדול, הוא היה המנהיג הדתי.עם העולים עלו גם מנהיגים מדינים ובראשם עמד ששבצר בן יהויכין נצר למשפחת דוד, עלייתו של מנהיג מדיני משקפת את כוונתם היא לקיים גם אוטונמיה מדינית בנוסף לאוטונומיה הדתית ועובדים נוכרים שנכנסו לחיי היהודים בגולה ליהודים לחזור לירושלים ולהקים את בית המקדש למרות ששמרו על האמונה המונוטאיסתית בגולה עבודת הקודש לא תיהיה מושלמת ולא תיהיה גאולה. כורש דיבר על אוטונומיה דתית אך המנהיגים היהודים ראו בהצהרת כורש גאולה מדינית והם עלו מתוך תקווה לחדש את העצמאות המדינית עם העולים עלו גם עניי העם שעלו על מנת לשפר את מעמדם הכלכלי.


© מבחנים, 2011-2012.