סיכום על מדיניות הנאצית כלפי יהודי פולין



ב-1 בספטמבר פלשו צבאות גרמניה הנאצית לפולין ובכך החלה מלחמת העולם השניה. ב-3 בספטמבר הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה בעקבות התקפת פולין, אך לא פתחו במהלכים צבאיים נגד גרמניה. ב-17 בספטמבר, בהתאם לחוזה ריבנטרופ מולוטוב, הצבא האדום פלש לפולין ממזרח על פי הסכם ריבנטרופ – מולוטוב. 33 מיליון בני אדם מצאו עצמם נתונים מעתה תחת הכיבוש הגרמני והסובייטי.

 חלוקת פולין בהתאם לחוזה ריבנטרופ-מולוטוב

- מערב פולין בו ישבו גרמנים סופח לגרמניה. האזור נועד להיות שטח טהור מפולנים ויהודים.

- מרכז פולין הפך לשטח כיבוש גרמני: הגנרל-גוברנאמן (ממשל כללי). למושל האזור נתמנה הנס פראנק ובירתה קרקוב (ולא ורשה).

 מזרח פולין ניתן לברה"מ.

עם כיבוש פולין היו בה כ- 3,300.000 יהודים. כ- 1,200.000 נכללו בשטח הרוסי.

המדיניות האנטי-יהודית בשלבים הראשונים של הכיבוש

  1. פגיעה ביהודים/התעללות - כיבושה של פולין על ידי הגרמנים הפגישה גרמנים עם כמות גדולה של יהודים, ובמיוחד כאלה המתאימים לסטריאוטיפ היהודי: לבוש מסורתי, זקן, פאות. יהודים אלו תאמו את דמות היהודי בתעמולה האנטישמית, וכן הגרמנים היו רחוקים מעינו של העולם ומדעת הקהל העולמית, והם היו במצב של מלחמה שבה משוחררים היצרים. ולכן הם הרשו לעצמם להתעלל ביהודים. מעשי ההתעללות כללו: חטיפת בני ערובה ורציחתם להבטחת אי התנגדותם של היהודים, חטיפה לעבודות כפייה, מעשי אונס ושוד, גזירת זקנים ופאות, שריפת בתי כנסת. במעשים אלה היו שותפים לא רק אנשי הס.ס. אלא גם הצבא (הוורמוט).

  2. פרסום תקנות וצווים לגבי היהודים - לאחר מספר שבועות של כיבוש החלו הגרמנים להסדיר את מעמדם של היהודים בתקנות, צווים והוראות.
    איגרת הבזק

ההנחיות הראשונות הנוגעות ליהודי פולין הכבושה הועברו באיגרת שנשלחה ב-21 בספטמבר ובה הוראות ראש משטרת הביטחון, ריינהארד היידריך מפקד ה-ס.ד. (משטרת הביטחון של הס"ס) למפקדי האייזנצגרופן (עוצבות המבצע) בפולין . איגרת זו ידועה כאיגרת הבזק".

עיקריה של האיגרת

 יש לטהר את מערב פולין מיהודים.

יש להעביר יהודים מכפרים ועיירות קטנות לערים גדולות הנמצאות סמוך למסילות ברזל או צמתי רכבות.

 יש להקים "יודנראטים" (מועצות יהודיות) בכל הקהילות היהודיות. מועצות אלה יורכבו מרבנים ויהודים אחרים בעלי השפעה. על היודנראט למלא במדויק כל הוראה שתינתן לו.

 אריזציה של מפעלים יהודיים – יש להעביר מפעלים יהודיים לידיים אריות. לעת עתה יש להשאיר בידיים יהודיות את המפעלים והתעשיות החיוניים למאמץ המלחמתי. גם סוחרים יהודיים יושארו בלית ברירה. אדמות יהודיות ימסרו לגרמנים או פולנים.

משמעות האיגרת

* האיגרת הכינה את הקרקע לריכוז היהודים לקראת הכנסתם לגטאות.

האיגרת אפשרה לשלטונות הגרמניים לפקח בצורה הדוקה על היהודים ולנצלם כלכלית.

  1. ריכוז ובידוד היהודים: הפרדת האוכלוסייה היהודית מן האוכלוסייה הפולנית. סימון היהודים בסרטים עם מגן דוד וטלאי צהוב וסימון בתי עסק יהודיים. הגבלת תנועת היהודים ברחובות, איסור נסיעת יהודים ברכבות ועוד.

  2. חיסול הבסיס הכלכלי היהודי : החרמת בתי עסק, מפעלים, דירות של יהודים אמידים, רכוש נייד ועוד. הקפאת החשבונות בבנקים והגבלות על משיכת כספים. בידי סוחרים יהודים נשארו חנויות קמעוניות בלבד. יהודים סולקו מן השרות הציבורי. תקנות אלו הביאו את רוב הציבור היהודי לידי חרפת רעב עוד לפני הכניסה לגטו.

  3. עבודות כפייה - כבר עם כיבוש פולין התרחשה חטיפה של יהודים לעבודות מזדמנות שונות כמו פינוי הריסות, סחיבת משאות ועוד. עם הקמת הגנרל-גוברנאמן הוסדר העניין בהוראה על פיה חויבו יהודים בגילאי 60-14 לצאת לעבודות כפייה שונות. בדר"כ מדובר בעבודות פרך שנעשו בתנאים קשים וגרמו לתמותה גבוהה.

  4. סגירת מערכת החינוך, איסור תפילה בציבור.

  5. גירושים לתוך הגנרל-גוברנאמן ובתוכו – הגרמנים גרשו יהודים מהשטחים שסופחו לרייך לתוך הגנרל-גוברנאמן, עד מרס 1940. (נפסק לאור התנגדותו של הנס פראנק). כן גרשו יהודים בתוך ה הגנרל-גוברנאמן, למשל ממקומות קטנים לגדולים ועוד.

 

מטרות הפעולות כלפי היהודים היו: ניצול כלכלי, בידוד היהודים מהאוכלוסייה המקומית, והשפלת היהודים על מנת לשבור את רוחם


© מבחנים, 2011-2012.