סיכום על היודנארט – מנהל הגטו



אנשי היודנראט
 שלטו בקהילה היהודית בגטו ע"פ הוראות הגרמנים ובסמכותם (איגרת הבזק"). זאת, בין אם נבחרו ע"י הקהילה היהודית או ע"י הגרמנים עצמם. פרנסים שקיבלו את התפקיד משיקולים אישיים ואינטרסנטים.

המטרות של הנאצים במינוי היודנראטים :
1.מדובר במטרה זדונית ליצור תחושה בגטו של שיתוף פעולה מצד חלק מתושבי הגטו עם הגרמנים וכך לגרום לסכסוכים בין היהודים לבין עצמם בגטו .
2.להקל על הגרמנים ולמנוע מהם את הצורך לכניסה ושהיה מתמדת בתוך הגטו.
3.להשיג ציות של היהודים בשל העובדה שלתפקיד היודנרטים מונו מי שנחשבו למכובדים בקרב היהודים עוד לפני פרוץ המלחמה.

 

תפקידי היודנראט :
למרות שהיודנראט הוקם ע"י הגרמנים כדי לשרת את מטרותיהם, אנשי היודנראט נטלו על עצמם, ולעתים תוך סיכון עצמם, גם תפקידים של ראשי קהילה הדואגים לאנשיהם.

  1. קיום פקודות הגרמנים גם אם הדבר פוגע ביהודים

  2. מפקד אוכלוסין - הכנת מפקדים של תושבי הגטו ורישומם על פי גיל מין ועיסוק , לצורך הפנייתם לעבודות הכפייה.

  3. אספקת מזון: הרשויות הנאציות שלטו במעט המזון שהוקצב לגטו, והנציגות היחידה שיכלה לרכוש מזון לגטו היתה היודנראט. כדי לחלק את המזון המועט הקימו היודנראטים " בתי חרושת" ליצור מצרכים בסיסיים, וגם הקימו בתי תמחוי לנזקקים.

  4. רפואה: ראשי היודנראטים עשו כמיטב יכולתם להרחיב את שרותי הבריאות, אך לרוב הכריעו התנאים הקשים.

  5. דיור: היודנראטים ניסו לטפל בצפיפות, וכשהגיעו פליטים ממקומות אחרים היו חייבים למצוא פתרונות דיור.

  6. חינוך והשכלה: היודנראט ניסה לארגן את החינוך בגטו, לטפח יצירה תרבותית, וארגן ארועי תרבות ואמנות. זאת, בניגוד להוראה הגרמנית שאסרה על התארגנויות של יהודים למטרות חברתיות.

  7. העבודה כהצלה: היודנראטים עסקו בפיתוח תעשיה בגטו מכמה סיבות:

א. צורך כלכלי - ההכרח למצוא תעסוקה ומקורות מחיה להמונים בגטו.

ב. הוכחת יעילות הגטו - בניגוד לתפיסה הנאצית שראתה ביהודי יסוד בלתי יצרני, ניסו היודנראטים בגטאות      להוכיח שניתן להפיק תועלת מהעסקת פועלים יהודים, ובכך להציל את הגטו מההשמדה. 
 

הדילמות שעמדו בפני היודנראטים לפני שהתחילה ההשמדה הישירה (1939-1941):

  • איך לחלק את האוכל? את מכסות העובדה? האם לתת לחזק? או לחלש? מה עם הזקנים? האם להשתמש בכח שיש לי לטובת מי שקרוב אלי?

  • כמה לשתף פעולה עם פקודת הגרמנים? יש סיכון גדול באי ציות.

  • כמה להפעיל את המפעלים שבגטו לטובת הגרמנים?

  • איך לנהל את הגטו? – היודנראטים היו אמורים לנהל את הגטו ולדאוג ליהודי הגטו למקומות מגורים, למזון, לתנאי תברואה ובריאות , אך הדבר היה מורכב ובעייתי. חלוקת הדירות אומנם נעשתה לפי קריטריונים כמו : גודל המשפחה, ומעמד חברתי- כלכלי, אך פעמים רבות הם התקשו לעמוד בקריטריונים שקבעו לעצמם בשל לחצים שונים. כמות האוכל שעמדה לרשותם הייתה מאד מצומצמת והיה עליהם להחליט כיצד לחלקה. היודנראטים יזמו הקמת מפעלים ובתי מלאכה כדי שהגטו יהיה יצרני ויספק את צורכי הגטו. במפעלים אלו לא היה מקום עבודה לכל תושבי הגטו ועל היודנראט היה להחליט מי יעבוד ומי לא. מי שעבד קיבל תלושי אוכל, דבר שקבע למעשה מי יחיה ומי ימות. הייתה ליודנראט גם דילמה כיצד לחלק את הנטל בין תושבי הגטו, כשהיה צריך למלא הוראות שוטפות או מזדמנות של הנאצים. כמו למשל החרמות רכוש- ממי לקחת קודם ?

  • איך להתייחס למוסדות, ארגונים וגופים נוספים שפעלו בגטו? – בגטו קמו ארגוני עזרה שונים כמו : "ועדי בתים", תנועות נוער וכו'. ליודנראטים היו התלבטויות האם לשתף פעולה עם ארגונים אלה או להתנגד להם. שכן ארגונים אלה במידה מסוימת התחרו ביודנראט על הנהגת הגטו. היו יודנראט שנלחמו בגופים אלה ולא שיתפו עימם פעולה כמו יו"ר היודנראט בגטו לודג' חיים רומקובסקי.

הדילמות שעמדו בפני היודנראטים בשנים 1941 –1945 בתקופת הפיתרון הסופי

כיצד לבצע את הוראות הגרמנים בתקופת "הפתרון הסופי"? – בתקופה זו נדרשו היודנראטים לספק אלפי אנשים לגרמנים "להתיישבות מחדש". כאשר התבררה ליודנראט המשמעות של מונח זה הם עמדו בפני דילמות קשות. האם להמשיך לבצע את הוראות הנאצים? האם לנהל מדיניות שיש בה סיכוי להציל לפחות חלק מתושבי הגטו? את מי לשלוח להשמדה ? ילדים? זקנים? חולים? . לכל יודנראט הייתה החלטה אחרת. חלק שלחו את הילדים והקשישים בניסיון להציל את החזקים יותר. אחרים טענו שאינם אלוהים ואינם יכולים לבצע את הסלקציה.

כיצד להתייחס לתנועות המחתרת ולמאבק המזוין? –חלק מהיודנראט ראו בפעילות המחתרתית גורם מתחרה להנהגתם, הודאה בחולשתם. חלק חששו כי פעילות מחתרתית ותמיכה בה, עלולה לסכן את תושבי הגטו להביא לפעולות נקם מצד הגרמנים ולחיסולו המידי של הגטו. היודנראט יתלבטו האם לתמוך במרד ולשתף פעולה עם תנועות הנוער או להסגירם לידי הגרמנים. מרבית היודנראטים התנגדו למרד וחלקם אף הלשינו לגרמנים על הפעילות של התנועות. עם זאת היו גם יודנראטים ששיתפו פעולה עם תנועות הנוער כמו בגטו וילנה ובגטו ביאליסטוק.

  • האם לשתף את היהודים בגטו בתחושותיהם או ידיעותיהם לגבי מדיניות הנאצים? האם לספר ליהודי הגטו לאן הולכים המשלוחים? איך לנהל את הגטו כשיודעים שיש מחנות השמדה? האם יש טעם להמשיך לעבוד? היו יודנראט שהמשיכו להשלות את עצמם ואת יהודי הגטו שבאמצעות העבודה היצרנית הם ימשיכו לחיות. היו אחרים שהתאבדו והיו כאלה שהבינו שזה הסוף ושיתפו פעולה עם המחתרת בגטו.

דילמות של היודנראט אחרי שהתחילה ההשמדה הישירה:

  • האם ומתי לספק לתושבי הגטו על ההשמדה במחנות המוות.

  • את מי שולחים למות

  • איך להתייחס לניסיונות המרד והבריחה של היהודים בגטו?


© מבחנים, 2011-2012.